לישראל מגיעה רפורמה אמיתית

לממשל נקי, יציב ודמוקרטי

שינוי אופן הרכבת הממשלה

שיטה ששמה סוף לסחר-מכר הקואליציוני, תיצור הפרדת רשויות בין הכנסת לממשלה, תתן לציבור הבוחרים יותר שקיפות ושליטה בהליך הרכבת הממשלה ותוביל לממשלה יציבה יותר

בית תחתון לכנסת

בדומה לדמוקרטיות אחרות, תוקם לצד הכנסת "בית תחתון" בו ישבו נציגי ציבור שאינם פוליטיקאים ושנבחרו בבחירה ישירה, לפי שיטה יחודית המותאמת לצרכיה של מדינת ישראל

יחסי בג"צ והממשלה

שופטים יבחרו על ידי נציגי ציבור א-פוליטיים. ינוסחו כללים ברורים לחקיקת חוקי יסוד ויוסדרו הלכי התגברות מאוזנים, הוגנים ומוסכמים

כינון חוקה

חוקה תכונן בהליך המשתף את החברה הישראלית ואת אזרחי ישראל באופן ישיר לפי המודל האיסלנדי. בתום התהליך תובא החוקה החדשה למשאל עם.

יש תקווה

ישראל היא מדינה יוצאת מגדר הרגיל, רוויה באנשים מוכשרים וישרים שאוהבים איש את רעהו, את ארצם ואת יושביה. הגיע הזמן שהשלטון שלנו ישקף את העובדה הזו. הייאוש, תחושת התקיעות הבלתי פוסקת והחשש שתכף הכל יתפוצץ ויעלה בלהבות אינם מכורח המציאות. צורת השלטון הנהוגה בישראל, שירשנו מימי המנדט ושהייתה אמורה להיות זמנית, אשמה בהרבה מהרעות החולות שנראות לנו לעיתים בלתי פתירות. מטבעה היא יוצרת אווירה המעודדת שחיתות, פלגנות, חוסר בהירות וחוסר יציבות. אפשר לשנות את המצב הזה. אנחנו יכולים לממש את הפוטנציאל האדיר של מדינת ישראל, אנחנו יכולים לאחות את הקרע בציבור, אנחנו יכולים להיגמל משיח ציבורי רווי שנאה.
בשלה העת. קדימה לעבודה. 

עיקרי הרפורמה

שיטת הרכבת הממשלה המוצגת כאן תוכננה להשיג את המטרות הבאות:

    • יצירת הפרדה ברורה יותר בין הכנסת לממשלה, כך ששניהן תוכלנה למלא את תפקידן בנאמנות
    • יצירת שקיפות בטרם הבחירות, כך שהבורחים ידעו מראש את מי המפלגות מתכוונות למנות לאיזה תפקיד
    • מניעת "סחר-מכר" קואליציוני, בו מפלגת השלטון סוחרת בתפקידי שר ובטובות הנאה על מנת לשחד מפלגות קטנות יותר ולהבטיח את תמיכתן בה
    •  לעודד את המינוי של שרים איכותיים יותר, בעלי רקע מקצועי רלוונטי לתפקידם 
    • לזרז את הליך הקמת הממשלה בתום הבחירות
    • לייצב את השלטון, ליצור משילות מיטיבה ומאוזנת ולהפחית את הסיכוי לבחירות חדשות כל שנתיים

1. לא ימונה ח"כ מכהן או ח"כ לשעבר לתפקיד שר. כמו כן, יאסר על שר לשעבר לכהן כחבר כנסת בעתיד. 
כתוצאה, המפלגות תצטרכנה למצוא מועמדים לתפקידי שר שאינם מגיעים ישירות מהמערכת המפלגתית\פוליטית. 
הכנסת תפסיק להיות "חדר המתנה" בו פוליטיקאים שוהים באופן זמני עד שכוחם הפוליטי יהי גדול מספיק על מנת לדרוש תפקיד שר. כמו כן, לא יהיה אפשרי "לשחד" ראש סיעה עם תפקיד שר על מנת לזכות בתמיכתו. 

2. לצד רשימת המועמדים לכנסת תוכל כל מפלגה לרוץ עם רשימת שרים מומלצת (מה שמכונה "קבינט צללים"). 
כל מפלגה שחפצה בכך יכולה בעת הריצה לבחירות להגיש רשימה, ובה מועמד מטעמה לכל תפקיד שר.
לא תהיה אפשרות למנות אדם לשר בישראל אלא אם הופיע בזמן הבחירות באחת הרשימות הללו. 

לאחר הבחירות יגישו כל המפלגות את רשימות השרים שלהם להצבעה במליאה (כשמועמד לראשות הממלשה בראש כל רשימה). במידה ואחת מהרשימות הללו זוכה ברוב של 51% מהקולות היא ממשלת ישראל.

במידה ואף רשימה לא זכתה ברוב קולות יתקיים ההליך הבא:
כל חבר כנסת יבחר מועמד אחד לכל תפקיד שר מקרב המועמדים שהוגשו על ידי המפלגות.
ביכולתו לבחור מועמדים מרשימה אחת בלבד, או להרכיב "ממשלת חלומות" המשלבת מועמדים מכל המפלגות.

מועמד שזכה במרבית קולות הח"כים ימונה לשר. כך למעשה הכנסת מאלצת הקמת ממשלת אחדות.  

לפי שיטה זו, לאחר מקסימום 2 קריאות בכנסת, ישנה ממשלה לישראל (בלי לערב את הנשיא, ובלי מו"מ קואליציוני רווי דילים מפוקפקים, "כספים קואלציונים" ואתננים אחרים).

הצעות אי אמון תהנה קונסטרוקטיביות בלבד.
כלומר, על מנת להפיל ממשלה יצטרך חבר כנסת להגיש רשימת שרים אלטרנטיבית ולזכות ברוב קולות במליאה.

על מנת לפטר שר, יצטרך ראש הממשלה להציע מחליף ולקבל את אישור הכנסת.      

במרבית המדינות הדמוקרטיות הפרלמנט מורכב משתי "בתים", המכונים לעיתים "בית עליון" ו"בית תחתון". ברוב המקרים, חברי הבית העליון והתחתון נבחרים בצורות שונות. הבית העליון דומה לרוב לכנסת – הייצוג בו יחסי ויושבים בו נציגים שמונו על ידי המפלגות. חברי הבית התחתון נבחרים לרוב בבחירות אישיות ואזוריות – אך קיימות שיטות רבות להרכבת בית תחתון. השיטה אותה נציג כאן היא ייחודית ופותחה במיוחד על מנת לשרת את האופי המיוחד של מדינת ישראל ויושביה, בשימת דגש על ייצוג אזרחי הולם והפחתת כוחו של הממסד המפלגתי מימין ומשמאל.

  • הוספת בית תחתון תשפר את הפרדת הרשויות ותבטיח שהכנסת והממשלה אינם מגיעים מאותו "מאגר נציגים". הבית התחתון, שיושבים בו נציגים שאינם בהכרח משתייכים למפלגה זו או אחרת, יזכה מטבעו לעצמאות וחופש בחירה שאינם מוגבלים על ידי נאמנות למפלגות או מנהיגים כאלה או אחרים.   
  • הוספת שיטת בחירות נוספת משפרת את ייצוג האזרחים ומאפשרת לקולות להשמע שאינם מיוצגים ישירות על ידי המפלגות.
  • הוספת בית תחתון מאפשרת לכנסת לשחק תפקיד פעיל יותר במינוי שופטים, מבלי לגרום לפוליטיזציה של מערכת המשפט
  • בית תחתון יפחית את היכולת של פוליטיקאים ומפלגות לתמרן את המערכת הפוליטית ולסגור דילים לפי שיטת יד רוחצת יד. מכיוון שחברי הבית התחתון הם אינדיבידואלים שאינם מגיעים מהמערכת הפוליטית, לא יהיה אפשר "לרכוש" את קולותיהם בקבלנות תמורת הבטחות פוליטיות וטובות הנאה.  

שיטת הבחירות המוצגת כאן היא ייחודית, ותפקידה לשרת את אופיה המורכב והמיוחד של מדינת ישראל. אין ברצון הצעה זו לייצר עוד גוף שילטוני פוליטי, בו עסקנים תופרים לעצמם תפקידים ומתכננים קריירה פוליטית ארוכת טווח. המטרה כאן היא לייצר גוף המייצג את החברה האזרחית באופן ישיר, עם מינימום תיווך ומינימום אינטרסים פוליטיים. הבחירות לבית התחתון יערכו לפי המתכונת הבאה:

  1. ביום הבחירות יוכל כל בוחר להגיש רשימה של עד 5 אזרחיות\ם. חמשת האזרחים האלה לא חייבים להיות מועמדים, למעשה עדיף שלא יהו מועמדים. המטרה המוצהרת כאן היא לעודד הגשת האזרחים מן השורה, ללא קריירה פוליטית, שאותם הבוחר מכיר אישית ושעליהם הוא סומך ברמה האישית. 
  2. המועמדים המוגשים על ידי הבוחרים בצורה זו לא יהיו חברי כנסת לשעבר, בעלי תפקידים נבחרים אחרים, או חברי הבית התחתון בקדנציה הקודמת. 
  3. מתוך כלל האזרחים שהוגשו על ידי בוחרים ביום הבחירות יוגרלו 120 נציגים שיכהנו כחברי הבית התחתון למשך 4 שנים. ההגרלה תערך באופן כזה שהסיכוי של אזרח לעלות בה יהיה ביחס ישיר לכמות האזרחים שהמליצו עליו. אזרח שהמליצו עליו 10 אזרחים יהיה בעל סיכוי גדול פי-10 לעלות בהגרלה מאשר אזרח שהמליצו עליו פעם אחת בלבד.   

בדרך זו נייצר בית תחתון לכנסת שמהווה מדגם מייצג של החברה הישראלית, המאוכלס בידי אנשים שזוכים לאימון אישי בקרב הציבור, שנקי מאינטרסים פוליטיים ושמייצג את החברה האזרחית באופן ישיר ולא מתווך. 

  • חברי הבית התחתון ישתתפו בהצבעות שעל סדר יומה של הכנסת כחברי כנסת מן המניין. כך שבהצבעות רגילות המליאה מונה למעשה 240 ח"כים (120 בכל בית). 
  • בהצבעות "מיוחסות"  שדורשות רוב מיוחד – כמו שינוי חקיקת יסוד למשל – יציבעו שתי הבתים בנפרד, כך שההצעה תצטרך לקבל רוב בכל בית בנפרד על מנת לעבור.  
  • הבית התחתון יצביע לבדו (ללא התערבות הבית העליון) על הנושאים הבאים:
    מינוי שופטים
    בחירת נשיא המדינה
    מינוי רגולטורים ופקידים בכירים (כדוגמת הממונה על ההיגבלים העיסקיים)
    אישור מינויים בכירים ברשות המבצעת (כדוגמת היעמ"ש, מפכ"ל המשטרה וכיוצא באלה)

המטרה בהגבלות הרשומות מטה היא למנוע מהנציגים בבית התחתון להיבלע במערכת הפוליטית ולהפוך לפוליטיקאים בעצמם. כהונה כח"כ בבית התחתון לא אמורה להיות כרטיס כניסה לקריירה פוליטית, אלא שירות אזרחי המשול לשירות מילואים או לכהונה בחבר מושבעים בארה"ב.  

  • חברי הבית התחתון ישתתפו בהצבעות במליאה בלבד ולא יכהנו בועדות הכנסת
  • ח"כים מהבית התחתון לא ינאמו בכנסת או בציבור
  • יאסר על ח"כים מהבית התחתון להתראיין לתקשורת, להופיע כדוברים באירועים בעלי אופי פוליטי\מדיני ועל זהותם ופרטיהם האישיים יוטל צו איסור פרסום
  • יאסר על ח"כ מהבית התחתון להיכנס בדין ודברים עם לוביסטים. יצירת קשר עם ח"כ מהבית התחתון על מנת להשפיע על הצבעותיו תהיה עבירה חמורה על החוק שדינה מאסר.
  • קשר בין ח"כים מהבית העליון והבית התחתון יותר רק במסגרת הדיונים במשכן ובמליאה. גורמים מהממשלה ומהבית העליון יוכלו לנסות להסביר את עמדתם ולנאום בפני ח"כים מהבית התחתון על מנת לשכנע אותם לכאן או לכאן, אך ניסיונות אלה יתקיימו רק במסגרת דיונים רשמיים, מוקלטים ומצולמים.     
  • לא יכהן ח"כ מהבית התחתון במשך שתי קדנציות עוקבות זו לזו.
 

כיום שופטים ממונים על ידי הוועדה לבחירת שופטים בה יושבים נציגים מהממשלה, האופוזיציה, לשכת עורכי הדין ומערכת המשפט. ועדה זו תפורק ותוחלף בשיטה הבאה: 

כל סיעה בכנסת, לצד לשכת עורכי הדין ומערכת המשפט תציג מועמדים מטעמה. מועמדים אלה יוצגו בפני הבית התחתון של הכנסת בלבד (בה לא יושבים פוליטיקאים). מתוך המועמדים המוצגים הבית התחתון יבחר שופטים כראות עיניו ברוב של 61 נציגים. במידת הצורך יערכו מספרי סבבי בחירות עד שמועמד כלשהו זוכה ברוב מוחלט של 61.

לממשלה ולכנסת תשמר היכולת להתגבר על פסיקות בג"ץ באופן הבא:

  • הממשלה על כל שריה מסכימה פה אחד שיש צורך להתגבר על פסיקה
  • 60% מחברי הבית העליון הציבעו בעד התגברות
  • 55% מחברי הבית התחתון הצביעו בעד התגברות
  • במידה ושלושת התנאים לעיל מתקיימים, תכונס ועדה המורכבת מ-100 אזרחים המוגרלים באופן רנדומלי מקרב הציבור. במידה ו55 מחברי הועדה הצביעו בעד התגברות, תאושר ההתגברות באופן זמני עד סוף הקדנציה של הממשלה. במידה והממשלה הבאה מעוניינת להאריך את תקופת ההתגברות, עליה לחזור על תהליך זה שנית. בתום תהליך ההתגברות השני, ההחלטה תחשב כסופית.    

על פי המודל האיסלנדי יוגרלו מקרב הציבור 100 אזרחים רנדומלים לחלוטין. 100 אזרחים אלו יחולקו רנדומלית לקבוצות דיון המונות 5 חברות\ים. 

על קבוצות הדיון תוטל המשימה לנסח חוקה לישראל על בסיס מגילת העצמאות וחקיקת היסוד הקיימת בישראל. קבוצות הדיון תוכלנה לשנות, להוסיף ולגרוע סעיפים כראות עיניהן. 

בתום התהליך תובאנה כל הטיוטות להצבעה בקרב 100 הנציגים, כשנציג יוכל להצביע רק עבור טיוטה של קבוצת דיון אחרת שלא השתתף בהן. במידה ואחת הטיוטות זוכה ברוב של 55 קולות, היא תוגש למשאל עם. במידה ואף טיוטה לא זוכה ל51 קולות, תוגשנה שתי ההצעות המובילות למשאל עם, כשהציבור מתבקש להכריע ביניהן.   

לצד החוקה המהותית הנ"ל, תוגש גם הצעה זו כ"חוקה מוסדית".