since guy

שוב חוזר הניגון – איך להתמודד עם טענותיהם של מכחישי שינויי אקלים שלא מתייאשים.

לאחרונה מסתובבים ברשת מספר פוסטים ויראלים המבקשים לקרוא תיגר על הקונצנזוס (עוד על המילה הזאת בהמשך) הרחב סביב סוגית שינויי האקלים. ניסיון ערעור התמונה המדאיגה העולה מנתוני האקלים אינו חדש כלל ועיקר, ובדומה לשיח שהתנהל סביב ההוכחות לנזקי העישון, רעילות העופרת בדלק רכבים, והשפעת גזי CFC על שכבת האוזון, הם מלווים את הסוגיה מאז שלראשונה הגיעה לתודעה הציבורית. הרצף היחסית ויראלי של פוסטים ומיני-מאמרים בנושא הוא כנראה תגובה לתופעת גרטה טונברג, "מרד ההכחדה", והשטף ההולך וגובר של ניירות עמדה חמורי סבר היוצאים מהקהילה המדעית. כמו זה, עליו חתומים 11000 מדענים מ-153 מדינות, המזהיר מפני "סבל אנושי חסר תקדים".   

Soon…

הפוסטים שנתקלתי בהם מציגים נתונים ופרשנויות אלטרנטיביות לאלו של גרטה ו11000 המדענים. טיעונים אלו הועלו כנראה מאות פעמים בעבר ולצערי הופרכו שוב ושוב. הלוואי והצדק היה עם האפיקורוסים למיניהם. הייתי מעדיף שאני וקהילת האקולוגיסטים הגלובלית נאכל את הכובע השמאלני שלנו לדראון עולם מלמצוא את סופי המר כפליט אקלים במלחמה על כוס המים האחרונה במזה"ת. אך עוד חזון למועד. כ10 עד 15 שנים אם להאמין לתחזיות. עד אז, אם ראינו שאפשר לקלקל, בואו נאמין שעוד אפשר לתקן. גם לזה בהמשך.    

על כל פנים, מהיכן מגיעה התנגדות זו לְמה שעל פניו נראה מובן מעליו? והאם יש בה ממש? על השאלה ראשונה נענה בקצרה בסוף כתבה הזו, התשובה לשאלה השניה תתברר עד מהרה בפסקאות הבאות.  

ראשית, בואו נפתח בטענות שנתקלתי בהם ונתייחס אליהן אחת אחת. התבססתי כאן ספציפית על פוסט שנחת אצלי בפיד כמה וכמה פעמים ושהצליח לתפוס את תשומת ליבם של מעגלים חברתיים קרובים אלי, כך שיש לי עור במשחק, כפי שאומרים.

הנקודות הבאות הן סיכום טענותיו של עידן לוי, מהנדס סביבה בוגר הטכניון, ששטח את משנתו בפוסט הזה. בקצרה, הטענה שבני אדם אחראים לשינויי האקלים, וששינויים אלה מהווים סכנה מיידית שיש לפעול נגדה ברמה הלאומית והבינ"ל היא, אליבא דעידן, איפה שהוא בין היסטריה המונית, בלבול וגנבת דעת בידי בעלי אינטרסים. להלן עיקרי דבריו של עידן בקצרה. אני מביא אותם כאן מפי הסוס לפני שנתייחס אליהן אחת-אחת:  

  1. האקלים משתנה תדיר. אין משהו חריג בשינויים שאנחנו עדים להם. אלא אם כן מסתכלים רק 50 שנה לאחור. במבט רחב יותר, אנו לא חווים אנומליה מדאיגה במיוחד. 
    א. לראיה: לפני 150 שנה אירופה חוותה את "עידן הקרח הקטן"; כמה מאות שנים לפני כן היה כל כך חם באותה אירופה שהויקינגים הקימו בהצלחה ישובים חקלאיים על אדמת גרינלנד הקפואה בימנו. אלף שנה לפני כן, בימי הרומאים, אגן הים התיכון חווה התחממות דומה. 
  2.  על פי המודלים שהאו"ם הוציא היינו צריכים לראות כבר "פי 3 התחממות".
  3. סך ההתחממות עד כה היא בסה"כ 0.8C
  4. במאה השנים האחרונות עלה ריכוז הפד"ח (פחמן דו-חמצני) האטמוספרי מ-0.03% ל-0.04% בלבד, רק 10% מתוכם מעשי ידי אדם. 
  5. אין קורלציה (או שיש קורלציה נמוכה בלבד) בין פד"ח אטמוספרי ולבין שינויי אקלים. 
    א. וגם קורלציה נמוכה זו, היא למעשה הפוכה: אחוז הפד"ח עולה בעקבות הטמפרטורה ולא להפך.
  6. צמחים משגשגים יותר בריכוזי פד"ח גבוהים, ויעילות המים שלהם עולה עם ריכוז הפד"ח באוויר. העולם נהיה ירוק יותר. לא נראה שיש על מה להתלונן. 
  7. לאדי מים יש אפקט חממה אגרסיבי יותר מאשר לפד"ח
  8. קונסנזוס הוא לא כלי מדעי. הנתונים מדברים בעד עצמם. השמועה בגין קונצנזוס מדעי סביב סוגיית האקלים מתבססת על סקר קלוקל אותו ערך חוקר אוסטרלי מוטה בשם ג'ון קוק.  

טוב, יש הרבה מה לעכל כאן.

בראשותכם, אתחיל מהסוף: קונצנזוס הוא אכן לא כלי מדעי.

נחשפה קנוניה בינ"ל של אנשי לטאה קומוניסטים המתחזים למדעני אקלים

 מה כן כלי מדעי? מטה-אנליזות ודו"חות סינתזה. הראשון מתייחס לאסיפת נתונים ממחקרים שונים וממקורות שונים על מנת לייצר תמונה שלמה יותר שמקשה על החבאת נתונים, דיווח כוזב וסתם טעויות סטטיסטיות. השני מתייחס לדו"חות שנכתבים על בסיס מטה אנליזות כדי לכרוך יחדיו את כל פיסות המידע שיש לנו. 

כשבשיח הציבורי ובתקשורת מדברים על "קונצנזוס מדעי", מתכוונים לכלים האלה, ולא לסקר קיקיוני בו שואלים כמה מדענים שאלות כלליות שניתן לענות עליהן בכן ובלא. הסקר של קוק, אליו עידן התייחס, לא רלוונטי לכלום. אם כבודו חפץ בערעור ה"קונצנזוס", יגש אחר כבוד לדו"חות הסינטזה של ה IPCC וילחם שם במספרים החד משמעיים עד דיכאון.  

ומין הסוף חזרה להתחלה: "האקלים משתנה תדיר. בגלל זה קוראים לו אקלים. אין מה לראות כאן." 

ובכן, נכון. כמובן. וכפי שאתם יכולים לדמיין לעצמכם, מדעני האקלים של העולם לא פספסו את העובדה הזאת. הם אפילו, ותחזיקו חזק, שמעו על "עידן הקרח הקטן", "תקופת ההתחממות של ימי הביניים", ו"תקופת ההתחממות הרומית", אליהם התייחס עידן בפוסט שלו.

האקלים הכללי בכדור הארץ באמת משתנה מעת לעת, באופן טבעי לחלוטין. יש לזה כל מיני סיבות. נטיית כדור הארץ על צירו ("נדידת נקודות השוויון" או פרצסיה לחובבי האסטרולוגיה שבינכם), שינויים במסלול כד"צ סביב השמש, המחזוריות של עוצמת השמש ופעילות געשית הן עיקריהן. גורמים אלה היו בעבר, ויהו בעתיד אחראים על עידני קרח וסיומן. ההתחממות לה אנחנו עדים בעשורים האחרונים אינה חלק מהמחזוריות הזו. למעשה, אם בכלל, היא הולכת בכיוון ההפוך. איך אנחנו יודעים את זה? נגיע לזה בעוד רגע. 

ויקינגים – לא רק בגרינלנד. עוד קונספירציה ששעתה היפה תגיעה

לפני כן בבדאי תרצו לדעת איך יתכן שלפני אלף שנה הויקינגים חרשו, זרעו וקצרו ברינה על אדמת גרינלנד הקפואה בימנו. אם זה היה המצב בלי קטסטרופה גלובלית, כמה גרוע המצב שלנו כיום כבר יכול להיות? התשובה, שוב, לצערי – מאוד גרוע. תקופת ההתחממות של ימי הביניים הייתה לוקאלית בעיקרה – התחממות בחצי הצפוני של כד"ץ בלבד, שהתלווה לקירור בחצי הדרומי. הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ סבבה סביב אותם ערכים כמו אלה של תחילת המהפכה התעשייתית. הסיבה שגרינלנד הייתה ראויה בימים אלו לשמה – הארץ הירוקה – תלויה בעיקר בעובדה שההתחממות הלוקאלית גרמה לשינוים בזרמי המים החמים באוקינוס האטלנטי. זו אותה סיבה שבגינה אנגליה לא קפואה בימנו (בניגוד למדינות אחרות באותו קו רוחב): זרם הגולף מסיע אליה מים חמים. ביום שבו זרם הגולף יקרוס בעקבות שינויי האקלים, בריטניה תקפה בחורף, כמו סקנדינביה שכנתה.   

דברים דומים ניתן להגיד על תקופת ההתחממות הרומית ועידן הקרח הקטן – הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ הייתה באותם ימים בערך כמו לפני מאה שנה בערך, עם עליות מינוריות שנגרמו מפעילות השמש ושתורגמו לשינוי זרמי אוויר ומים, שמצידם גרמו לשינוי אקלים מקומיים – לא גלובליים.

בואו נזרוק עליכם כמה גרפים, רק כדי להכניס דברים לפרופורציה.


מקור – http://berkeleyearth.org/2018-temperatures/

הגרף הראשון מתחיל ב1860, פשוט כי זו הייתה השנה בה התחלנו לרשום מדידות באופן סדיר. לא חמישים שנה של התחממות ולא נעליים. יותר בכיוון של 110 שנים. אבל לעידן יש נקודה – במונחים גאולוגים זה בוטנים. אז יאללה עוד גרף:  

מה דעתכם על 2000 שנה? לשם הנוחות, גרף זה גם מכיל את הויקינגים בגרינלנד ואת הירידים על נהר הטמזה אותם עידן מחבב כל כך. כפי שאתם יכולים לראות, במונחים גלובליים בקושי סופרים את שינויי האקלים האלה. הקו השחור, לעומת זאת, שנראה כמו מקל הוקי בסוף הגרף, מדבר בעד עצמו. כאן מסבירים איך הרכיבו את הנתונים האלה.  

מה שמביא אותי לנקודה השניה – ה"מודלים של האו"ם" כושלים והיינו צריכים לראות כבר התחממות "פי 3"

לא הצלחתי לגמרי להבין מאיפה עידן הביא את זה. ההתחממות לה אנחנו עדים דווקא עולה על המודלים ומדירה שינה מעיני כל מי שטורח לעקוב. המודלים "של האו"ם", וכאן אני מניח שהמשורר מתכוון ל IPCC, הם כיום המודלים היחידים שמצליחים לנבא את התנהגות האקלים. ניסו לייצר מודלים אחרים, שהתבססו רק על מקורות טבעיים לשינויי אקלים – כמו פעילות געשית וסולרית; כולם כשלו. הנה עוד גרף:

מקור – https://www.ucsusa.org/resources/global-warming-faq

השטח הכחול בארבעת הגרפים מראה מודל אקלים שלוקח את כל המשתנים הטבעיים שאנחנו מכירים בחשבון. זהו האקלים שבו אנחנו אמורים להימצא כרגע, אילולי בני אדם היו גורם משמעותי בשינויי האקלים. השטח האדום מציין את המודלים שלוקחים פעילות אנושית בחשבון. כלומר בעיקר עודף הפד"ח באטמוספרה. לצערינו, הגרף האדום מתאר באופן כמעט מושלם את מה שעיננו רואות. הגרף הכחול הוא ג'יבריש מיקום מקביל.     

"סך ההתחממות עד כה היא 0.8C; בקטנה."

אל"ף כל, לא. כפי שעינכן רואות לעיל, מדובר יותר בכיוון של מעלה. לא נשמע הרבה? זה פאקינג הרבה. כשמדברים על אקלים גלובלי, לא מתייחסים לטמפרטורות קונקרטיות ביום מסוים, אלא על המאזן האנרגטי של האטמוספירה. מה הכוונה? הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ מציינת כמה אנרגיה ספגה הארץ מהשמש לעומת כמה אנרגיה הצליחה להימלט ממנה לכיוון החלל החיצון. זהו המדד שהלכה למעשה משתנה כשמדברים על "שינויי אקלים". כפי שאתם יודעים, כד"ץ מאוד גדול. אם המאזן האנרגטי משתנה במעלה בממוצע, מדובר בהרבה מאוד אנרגיה עודפת. כך שמְעַליה של מעלה בטמפרטורה הגלובלית לא ניתן לגרוס שיום ממוצע ביולי בת"א עולה מ 29 מעלות ל30 מעלות, אלא יותר בכיוון של 40 מעלות. לכשנגיע ל2.5 מעלות, המזה"ת כולו, ודרום אירופה ברובה לא יהו ראויים לחיי אדם.

"ריכוז הפד"ח האטמוספרי עלה מ-0.03% ל-0.04% בלבד, רק 10% מתוכם מעשי ידי אדם." 

שוב, קודם כל לא. הריכוז עלה מ%0.025 ל %0.0415, כלומר כמעט הכפיל את עצמו. זה מטורף.  עם 0.0415% נשמע לכם מעט, תצטרכו לענות על השאלה "מעט יחסית למה". יחסית לתכונות התרמיות של פד"ח מדובר בהרבה מאוד. פד"ח מאוד יעיל בלספוח אנרגיה. ה0.025% פד"ח שהיו כאן מאז קדמת דנא אחראים לכך שפני כדור הארץ מחוץ לאפריקה לא קפואים 360 ימים בשנה. תכפילו את זה ויש לכם ווחד שמיכת פוך שממיסה את הקטבים. ולפני שמישהו קופץ – כן, יש מחזוריות טבעית גם בכמות הפד"ח האטמוספרי. שוב, לא קשור. כיום יש את הריכוז הגבוה ביותר מזה 3 מיליון שנה

מה שמוביל אותי לשאלה, מאיפה עידן הביא את ה10%? האמת היא יותר בכיוון של ה- 40%. זו לא רק חשבונאות פשוטה (כמה אמור להיות וכמה יש), אלא אנחנו ממש יודעים להבדיל. הפד"ח שמגיע משרפת דלקים פוסילים מורכב מאיזוטופים שונים מזה הטבעי. אם זה נשמע לכם סינית תעשו גוגול.

"אין קורלציה בין פד"ח אטמוספרי ולבין שינויי אקלים, ואם יש כזו, אז הקורלציה הפוכה. "

ובכן, אני רק אשים את זה כאן:

כמה דברים לגבי הגרף הזה:
ראשית, הקורלציה ברורה. עם זאת, חדי ההבחנה מביניכם בוודאי שמו לב למשהו מעניין: בחלק מהמקרים הטמפרטורה היא זו שעולה קודם, ורק לאחר מכן גרף הפד"ח מגיב באגרסיביות. מה פשר העניין? היתכן שעידן צודק ופד"ח לא מחמם את האטמוספרה, אלא זהו החום שגורם לשחרור הפד"ח? ("יא מבולבלים", אני עושה את זה נכון?).

האמת – גם וגם. כפי שציינו קודם, אכן קיימת מחזוריות אקלים טבעית על גבי כד"צ. כשהשמש בשיאה, פעילות געשית בשפל, ונטיית כדור הארץ בזווית הנכונה, האקלים אכן מתחמם. כתוצאה, מי הים מתחממים ומשחררים כמויות גדולות של פד"ח ומתאן לאוויר, מה שגורם להיזון חוזר חיובי שמחמם את האטמוספירה עוד. זה נמשך עד שהגורמים הטביעיים שבים למסלולים המתקרר, מה שגורם למי הים לספוח חזרה פד"ח. 

אותו מנגנון מבעיט היום את הקהילה המדעית. כמויות הפד"ח ההיסטריות שאנחנו מפמפמים לאטמוספירה הן רק ההתחלה. בשלב מסוים "עגני הפחמן" הטבעיים יגיבו להתחממות ויקיאו את מטענם מתוכם. זוהי נקודת האל-חזור עליה בוודאי כבר שמעתם. או לפחות אחת מהן, יש כמה כאלה.    

"צמחים משגשגים יותר בריכוזי פד"ח גבוהים, העולם נהיה ירוק יותר."

נכון! זה אשכרה נכון! העולם עבר בעשורים האחרונים תהליך המכונה Global greening – הרקה גלובלית (?) – לא עובד כ"כ טוב בעברית, אבל זהו אכן המצב.

אבל, וזהו אבל בגודל האסטרואיד שהפך דינוזאורים לתרנגולות – זה לא עוזר לנו בהרבה. ראשית, כמות הפחמן שצמחים יכולים לספוח מהאטמוספירה מוגבל בכמויות האשלגן וחומרים אחרים בביוספרה. מעל רמה מסויימת, צמחים לא נהנים יותר מעודף פד"ח. 

שנית, הקצב שבו אנחנו מחסלים מינים, מערכות אקולוגיות שלמות  ומרחבי מחיה טבעיים, גבוה לאין שיעור מכל דבר אחר שאולי קורה במקביל. אבל כן, מסכים עם עידן כאן. מגניב שעל גבול רוסיה סין גדלים קצת יותר עצים מאשר בעבר. כיפאק היי. 

"לאדי מים יש אפקט חממה אגרסיבי יותר מאשר לפד"ח"

שוב נכון! למזלנו לאדי מים יש נטיה להתגבש לכדי עננים שבולמים חלק מהקרינה הסולרית. כבונוס, עננים אלה אפילו מורידים גשם שמנקז את המים מהאטמוזפירה. פד"ח לא עושה את זה! מה שאנחנו שמים שם נשאר שם עד להודעה חדשה. נכון, יש מחזורי פחמן שמטמינים פד"ח חזרה בקרקע. הם לוקחים מיליוני שנים. על הטמנת הפחמן שאנחנו שרפנו ב100 שנים האחרונות, הטבע עבד כחצי מיליארד שנה.  

על העיוורון 

אז מאיפה חוזר אותו ניגון, שוב ושוב מבלי להתייאש? יש כמובן גורמים רבים, תלוי גם במי מדובר.

האינטרסים וכוחה של תעשיית הדלקים הפוסילים ברורים, כמעט נדושים. חלק מהקונספירציות, זריעת הספק והבלבול מגיעים ישירות מבית היוצר של האחים קוך. תעשו גוגול אם אתם לא יודעים מי הם, בכל אופן לא עליהם אני רוצה לדבר. אני רוצה לדבר על עיוורון אידיאולוגי. 

עיוורון אידיאולוגי מתייחס לתופעה בה אדם או קבוצה נהיים עיוורים לתופעה, כשזו מחייבת אותם לשנות את השקפת עולמם. המחיר הרגשי של להודות בטעות פשוט גבוה מכדי להתייחס לנתונים כפי שהם.

בחסות "הסוכריה שלא נגמרת"

ומה הוא המחיר? ובכן, עצם קיומו של משבר האקלים תוקע מקלות עבות מאוד בגלגליה של האידיאולוגיה הליברטריאנית ואידיאולוגיות אחרות כמו הנאו-שמרנות, שגישתן לכלכלת השוק היא פונדמנטליסטית בעיקרה. הפתרונות המיידים והסבירים ביותר למשבר האקלים כבר תוקעים להן כדור בראש. כך לפחות הם חווים את זה, אני לא בטוח מסכים. 

אם אתה ליברטריאן, או סתם נאו-שמרן מהסוג העקשן, לא יתקבל על דעתך הרעיון שיש בעיות מערכתיות שדינמיקות שוק לא מסוגלות לפתור בעצמן, קל וחמור לא יתכן שהשווקים יהו אלה שדווקא יחריפו את הבעיה. המשבר האקולוגי, ומשבר האקלים בליבו, משאיר את הרושם שכוחות השוק מסוגלים להיות כוחות די עיוורים שלעיתים קרובות יש להציב בפניהם סייגים על מנת שלא יהרגו את כולנו.

אם אתם אנשים סבירים זה כנראה נשמע לכם מובן מאליו, אפילו אם אתם קפיטליסטים מושבעים עם תמונה של טאצ'ר מעל המיטה. גם הכלכלנים הימנים ביותר מבינים שיש "כשלי שוק" שבהם נחוצה התערבות חיצונית (של המדינה או של החברה האזרחית) על מנת להחזיר את השווקים למסלול מיטיב או לפחות לא מזיק. אבל מה לעשות שלא כולנו אנשים סבירים. 

פתרון המשבר האקולוגי ידרוש שיתוף פעולה בינ"ל, מערך של מיסוי מקורות פחם, סבסוד של אנרגיה מתחדשת, מחקר ממומן, ובמקרי קיצון אף פגיעה מסוימת בריבונותן של מדינות כשנקבעים סטנדרטים בינלאומיים חדשים. כל הדברים האלה הם סדין אדום בעיני לאומנים וחסידים פונדמנטליסטים של כלכלת שוק "טהורה". אם אתה מושקע עמוק מספיק בהתנגדות לפתרונות כאלו אתה תעשה הכל כדי לא לבלוע את הצפרדע. אם צריך גם ממציאים מציאות אלטרנטיבית, עם עובדות אלטרנטיביות ואויבים מדומיינים.

לצערנו מגמה זו של עיוורון אידיאולוגי לא מבחינה בין מחנות. גם לצד האקולוגיסטי של המפה יש כמה נקודות עיוורות לא מטופלות. הראשית שבינהן היא כנראה ההתנגדות האוטומטית והקצת היסטרית לאנרגיה גרעינית – כנראה מקור האנרגיה היחיד שיכול לספק את צרכי הציוויליזציה שלנו מבלי להטיל עלינו אסון אקולוגי. אבל זה כבר נושא למאמר בפני עצמו.   

בנימה זו, בואו ננסה להיות קצת פחות מזוהים עם האידיאולוגיות שלנו, ובמקום זה ננסה לשרוד את כמה העשורים הקרובים בלי להביא לסיומה של האנושות.  <3   

לשתף את הפוסט הזה

המשיכו לקרוא

כסף לכולם, תמיד ובחינם: טרלול מוחלט או הבסיס לכלכלת העתיד? יצאנו לבדוק שלוש הצעות.

“הכנסה בסיסית אוניברסלית” או UBI, נפוצה בשנים האחרונות כתרופת פלא לתחלואותיה של הכלכלה המודרנית. הרשת מתפקעת ממאמרים שמהללים את שמה ואת השפעתה המבריאה על המשק, החברה והתרבות בעידן של אוטומטיזציה ואי שוויון הולכים וגוברים. אחרים מזהים בה חשיבה עצלנית שלא מובילה לפתרונות אמיתיים. זהו כמובן דיון חשוב, אבל במאמר זה נעדיף לעסוק בשאלת ה”כיצד” יותר מבשאלת ה”האם”.
אם נחליט ללכת על זה, כיצד זה יראה? על חשבון מה התוכנית עלולה לבוא ומי ישלם את המחיר, אם בכלל?

המשיכו קריאה »

מה זאת טכנולוגית 5G, למה היא מוציאה את האינטרנט מדעתו והאם עליכם להצטרף להיסטריה?

הימים הם ימי קורונה, שליש מאוכלוסיית העולם נמצא במעצר בית וגדודי צבא מסיירים ברחובות. היש כר פורה יותר לתיאוריות קונספירציה? אחת הרווחות ביותר היא שהמשבר הוא תוצאה של השמשת תשתית סלולרית חדשה. יצאנו לבדוק במה מדובר והאם הגיע הזמן להוציא את כובע נייר הכסף.

המשיכו קריאה »

האסדה כמשל – הבעיה האמיתית היא שכבר לא נותר למי להאמין.

על הנייר, כלומר על גבי דפי המסרים, נדמה שהכל פועל כשורה. מיקום האסדה נבחן בוועדות הרלוונטיות בשיתוף עם ארגוני הסביבה, המשרד להגנת הסביבה ניסח תקינה מחמירה יחסית, והפעילות באסדה מנוטרת על ידי כמה וכמה תחנות המפוזרות באיזור. אך כמו במקרה של חוק ששינסקי, הלכה למעשה יש לציבור הרבה מאוד סיבות לחשוד שמוליכים אותו שולל בכל הקשור לפרטים הדקים יותר.

המשיכו קריאה »

האם מדינה יכולה להסתדר בלי פוליטיקאים? ניסוי מחשבתי וחלום באספמיה.

המערכת הפוליטית בבריטניה, ארה"ב וכמובן בישראל, החלה בשנים האחרונות להראות כמו שריפה בערימת אשפה שמסרבת להיכבות. האם זאת גזרת גורל? הוגים רבים סבורים שלא ומתחילים לשחק עם רעיונות מרחיקי לכת לתיקון הדמוקרטיה. הנה אחד מהם.

המשיכו קריאה »

לא מהפך; ליבֵּר-שטִיק.

כעת כבר ברור שחגיגות ה"מהפך" וקולולו "העם מאס בנתניהו ובחר להציל את הדמוקרטיה הישראלית" היו מופרכים על סף הדלוזיה. בכל הקשור לחלוקת ה"גושים" ותבניות ההצבעה התזוזות היו מינוריות. הדבר היחיד שהשתנה הוא שליברמן שינה את לו"ז כאב הראש שהוא נוהג לעשות לבוס שלו. מה זה אומר ולמה אנחנו יכולים לצפות כעת?

המשיכו קריאה »